Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 23a
לְמִיטְעֵי, אָמְרִי: הַאי חָסֵר הוּא, וְהַאי דְּלָא עֲבִיד מֵאֶתְמוֹל, מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. אוֹ דִלְמָא מָלֵא הוּא, וּבִזְמַנּוֹ עֲבַדוּ.
Traduction
to err. They will be unsure how to interpret the lighting of the torches, as they will say: Perhaps this month is deficient, i.e., of twenty-nine days, and the reason that the torch sequence was not performed yesterday, on Shabbat eve, is due to the fact that it was impossible to do so on Shabbat. Or perhaps it is a full, thirty-day month, and they are performing the sequence at its proper time. Therefore, the Sages instituted that the torches should be lit only after deficient months, and the absence of this signal means that the month was a full one.
Rachi non traduit
אתו למיטעי. השתא בני הגולה אמרי כו' אבל השתא דלא עבדינן אלא אחסר כי עבדינן למוצאי שבת ידעי דחסר הוא:
וְלֶיעְבֵּיד בֵּין אַמָּלֵא בֵּין אַחָסֵר, וְכִי מִקְּלַע רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת לָא לֶיעְבֵּיד כְּלָל. וְכֵיוָן דְּלָא עָבְדִינַן מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְעָבְדִינַן אַמָּלֵא — מִידָּע יָדְעִי דְּחָסֵר הוּא!
Traduction
The Gemara suggests: And let them perform the ceremony both for a full, thirty-day month and for a deficient one, and when the New Moon occurs on Shabbat eve, in which case they would have to light the torches after Shabbat, let them not perform it at all. And since the torches are not lit this month at the conclusion of Shabbat, and one normally performs the sequence for a full month, people will know that the month is deficient. In this manner, it should be possible to light the torches for all the months, with this one exception.
Rachi non traduit
ועבדינן אמלא. ואנן רגילין לעשות כל שאר המלאין:
מידע ידעי דחסר הוא. ומחמת איסור שבת שאירע בליל משואותיו נמנעו מלהשיא:
אֲפִילּוּ הָכִי אָתוּ לְמִיטְעֵי, אָמְרִי: הַאי מָלֵא הוּא, וְהַאי דְּלָא עָבְדִי — אִיתְּנוֹסֵי הוּא דְּאִיתְּנוּסי.
Traduction
The Gemara answers: Even so, people might come to err, as they will say: This month is indeed full, and the reason that they are not performing the ceremony is that they were subject to circumstances beyond their control. Therefore, there might still be confusion as to the date of the New Moon that month.
Rachi non traduit
דאיתנוסי. בשכרות של משתה השבת:
Tossefoth non traduit
והא דלא עביד במוצאי שבת איתנוסי איתנוסו. וא''ת והשתא נמי דלא עבדו אמלא כלל כי מיחל ר''ח מלא בשבת יאמרו האי חסר הוא והאי דלא עביד למוצאי שבת איתנוסי דאיתנוסו וי''ל דהיכא דודאי עבדי לעולם משואות בין אמלא בין אחסר כי לא עבדי כלל ודאי תלו באונס אבל השתא דזימנין עבדי וזימנין לא עבדי כי לא עבדי השתא במוצאי שבת לא תלו באונס אלא במילתא דשכיחא:
וְלֶיעְבֵּיד אַמָּלֵא, וְלָא לֶיעְבֵּיד אַחָסֵר כְּלָל! אָמַר אַבָּיֵי: מִשּׁוּם בִּיטּוּל מְלָאכָה לָעָם שְׁנֵי יָמִים.
Traduction
The Gemara asks: And let them perform the ceremony of torches only for a full, thirty-day month, and not perform it for a deficient month at all, in which case there will never be room for error. Abaye said: This cannot be done, because this would lead to a two-day suspension of work for the people, as it was customary to refrain from certain types of work on the New Moon. After a full month there will always be a suspension of work for two days, as the people must abstain from work on the thirtieth of the month in case it is declared the New Moon. However, if the torches are lit for a deficient month, then at least in that case people could return to work the following day. Therefore, the Sages instituted that the torches are lit only for a deficient month.
Rachi non traduit
וליעביד אמלא ולא אחסר. וכי מקלע ר''ח חסר בערב שבת ולא עבדינן מידע ידעי דחסר הוא ולא תלו בשכרות אלא במידי דשכיח דכל חדשים חסרין לא עבדינן והא נמי לא עבוד:
אמר אביי משום ביטול מלאכה כו'. ולא גרסינן גזירה אי אמרת נעביד אמלא ולא אחסר אין לך ר''ה שאין מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים יום ל' שמא היום ר''ה ויום שלשים ואחד שמא עיברו את החדש והיום ר''ה אבל כי עבדינן משואות אחסר לאור יום ל' ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ואין בטלין שני ימים אלא במעובר:
Tossefoth non traduit
משום בטול מלאכה לעם שני ימים. פירש בקונטרס אין לך ר''ה שאין מתבטלין בני גולה ממלאכה ב' ימים בין אמלא בין אחסר אבל כי עבדי אחסר ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ולחנם דחק לפרש ר''ה דאכל ר''ח קאי כי לא היו רגילין לעשות מלאכה בר''ח כדאמרינן בפרק הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כב:) ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר''ח וחולו של מועד קורין ארבעה ורגילין לומר שהוסיף המקום י''ט לנשים בר''ח בשכר שלא נתרצו על מעשה העגל כשאמר להם אהרן (שמות ל''ב:
ב') פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו' ויתפרקו כל העם וגו' אשר באזניהם אבל דנשיהם לא הביאו שלא רצו הנשים ליתן:
כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת — מְבִיאִין כְּלוֹנְסוֹת כּוּ'. אָמַר רַב יְהוּדָה, אַרְבָּעָה מִינֵי אֲרָזִים הֵן: אֶרֶז, קַתְרוֹם, עֵץ שֶׁמֶן, וּבְרוֹשׁ. קַתְרוֹם, אָמַר רַב: אַדְרָא. דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי: מַבְלִיגָא, וְאָמְרִי לַהּ זוֹ גּוּלְמֵישׁ.
Traduction
§ The mishna taught: How would they light the torches? They would bring long poles [kelonsot] of cedar and other materials that burn well, tie them all together, and set them on fire. Rav Yehuda said that there are four types of cedar: Cedar, katrom, pinewood, and cypress. With regard to the identification of the tree called katrom, Rav said: This is the addera tree. In the school of Rabbi Sheila, they say: This is the mavliga tree. And some say it is the gulmish tree.
Rachi non traduit
כיצד היו משיאין כו': אמר רב אדרא. כך שם האילן כדאמרינן במסכת ביצה (דף טו:) יטע בהן אדר:
Tossefoth non traduit
ארבעה מיני ארזים. תימה דבפרק לולב הגזול (סוכה דף לז. ושם) א''ר יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב ופריך עלה מהא דמכשר ר''י לסכך בנסרים של ארז שאין בהם [ארבעה על ארבעה] ומשני מאי ארז הדס כדאמר רבה בר רב הונא י' מיני ארזים הן והשתא לרב יהודה אמר רב דאמר ארבעה ותו לא מאי איכא למימר ושמא הכא לענין מקח וממכר פליגי אבל כולהו מודו דעשרה מיני ארזין הן ובירושלמי חשיב עשרים וארבעה:
וּפְלִיגָא דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמְרִי בֵּי רַב: עֲשָׂרָה מִינֵי אֲרָזִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו''. אֶרֶז — אַרְזָא, שִׁטָּה — תּוּרְנִיתָא, הֲדַס — אַסָּא, עֵץ שֶׁמֶן — אֲפַרְסְמָא, בְּרוֹשׁ — בְּרָתָא, תִּדְהָר — שָׁאגָא, תְּאַשּׁוּר — שׁוּרִיבְנָא.
Traduction
The Gemara comments: And this opinion of Rav Yehuda disagrees with that of Rabba bar Rav Huna. As Rabba bar Rav Huna said that they say in the school of Rav: There are ten species of cedar, as it is stated: ''I will plant in the wilderness the cedar, the acacia tree and myrtle and the pine tree; I will set in the desert cypress, the plane tree, and the larch together'' (Isaiah 41:19). The seven species mentioned in this verse are all types of cedars. The Gemara proceeds to identify these trees by their Aramaic names: Cedar is arza, acacia is tornita, myrtle is asa, pine tree is afarsema, cypress is berata, maple is shaga, and box tree is shorivna.
Rachi non traduit
תורניתא. פיניי''א בלע''ז:
ברתא. בוס''ו בלע''ז:
שאגא. ש''פ בלע''ז:
Tossefoth non traduit
שטה תורניתא. בפ''ק דע''ז (דף יד. ושם) דאמר מאי אצטרובלין תורניתא לאו היינו תורניתא דהכא דההוא אין לו עיקר כדמשמע התם והאי דהכא שהוא מין ארז ודאי יש לו שורש ועוד תורניתא הוא דלא מזבן הא שאר אילנות מזבני והתנן (ע''ז דף יט:) אין מוכרים להן במחובר לקרקע דכי האי גונא דייק התם גבי דקל טב לכך נראה דההיא דהתם מין אדמה כעין כובריתא דפרק א''ר עקיבא (שבת דף צ.) ובפ' האשה שהיא עושה (נדה דף סב.) דאכולהו מייתי לה ההיא דכל שאין לה עיקר:
עץ שמן אפרסמון. והא דכתיב (מלכים א ו) ויעש כרובים עצי שמן ומתרגמינן אעי דזיתא תרי גווני עץ שמן דאפרסמון לאו עץ זית הוא דכתיב בעזרא (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד (פ''ב משנה ג) עץ זית פסול למערכה עץ שמן כשר:
הָנֵי שִׁבְעָה הָווּ! כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אַלּוֹנִים, אַלְמוֹנִים, אַלְמוּגִּין. אַלּוֹנִים — בּוּטְמֵי, אַלְמוֹנִים — בָּלוּטֵי, אַלְמוּגִּין — כְּסִיתָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַרוּנִּים, עַרְמוֹנִים, אַלְמוּגִּין. אַרוּנִּים — עָרֵי, עַרְמוֹנִים — דּוּלְבֵי, אַלְמוּגִּין — כְּסִיתָא.
Traduction
The Gemara asks: Even if we count all the names in the verse, these are only seven, not ten. When Rav Dimi came from Eretz Israel to Babylonia, he said: They added to them three more types of cedar: Terebinth, oak, and coral wood. The Gemara identifies them: Terebinth is the tree called butmei, oak is balutei, and coral wood is kasita. There are those who say that the additional three types are: Bay tree, plane tree, and coral wood. And their Aramaic names are as follows: Bay tree is arei, plane is dulvei, and coral wood is kasita.
Rachi non traduit
בוטמי. אולמ''י בלע''ז:
בלוטי. צירקוו''ה בלע''ז שגדילין בו פירי שקורין גליאנד''ה:
כסיתא. מין עץ העולה בקרקע הים ושמו קוראל''ו:
ערי. לויר''ו שם האילן ואת פריו קורין ביי''ש:
דולבי. קשטאניי''א:
Tossefoth non traduit
ערמונים דולבי. פי' בקונטרס קשטיניי''ר וקשיא דבפרק לולב הגזול גבי ענפיו חופין את רובו פריך ואימא דולבא ואנן קא חזינן דלאו הכי הוא ומיהו התם נמי פי' בקונט' קשטיניי''ר:
''וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ'' — אָמַר רַב: זוֹ בּוּרְנִי גְּדוֹלָה.
Traduction
§ Apropos coral, the Gemara cites a relevant verse: ''Neither shall a tzi adir be able to cross it'' (Isaiah 33:21), i.e., it will not be able to traverse the river that will issue forth from the Temple in the future. What is this tzi adir? Rav said: This is a great ship [burnei] used to collect coral from the sea.
Rachi non traduit
וצי אדיר לא יעברנו. לנחל שעתיד לצאת מבית המקדש:
זו בורני גדולה. ספינה שקורין דרומונ''ט:
הֵיכִי עָבְדִי? מַיְיתוּ שֵׁית אַלְפֵי גַּבְרֵי בִּתְרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, וְאָמְרִי לַהּ תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי בְּשִׁיתָּא יַרְחֵי שַׁתָּא, וְטָעֲנִי לַהּ חָלָא עַד דְּשָׁכְנָא. וְנָחֵית בַּר אָמוֹרַאי וְקָטַר אֲטוּנֵי דְכִיתָּנָא בִּכְסִיתָא, וְקָטַר לְהוּ בִּסְפִינְתָּא. וְנָטְלִי חָלָא וְשָׁדוּ לְבָרַאי, וְכַמָּה דְּמִדַּלְיָא — עָקְרָא וּמַתְיָא.
Traduction
The Gemara explains: How do they perform this collection of coral? They bring six thousand men to work for twelve months of the year, and some say they bring twelve thousand men for six months of the year. And they load the ship with sand until it sinks to the bottom of the sea. A diver descends and ties flax ropes around the coral and ties the other ends of the ropes to the boat. And then they take the sand and cast it overboard, and the boat rises once again to the surface. And as it rises, it uproots and brings the coral with it.
Rachi non traduit
היכי עבדי. אותה בורני גדולה למאי עבידא:
חלא. חול:
עד דשכנא. שוליה שוכנים בקרקעית הים ועודנה נראית למעלה מן המים דבמקום שהאלמוגים גדילים בים אין הים עמוק כל כך:
בר אמוראי. מלומד לשוט בנהרות:
וקטר אטוני דכיתנא. חבילי פשתן שהן קשין לינתק וקושר ראשו אחד בשורש האילן וראשו אחד בבורני:
ושקלי. הנך גברי חלא דספינתא ושדו לאבראי והיא עולה מתוך המים ועוקרת שרשי האילן:
וּמַחְלֵיף עַל חַד תְּרֵין בְּכַסְפָּא. תְּלָת פַּרְווֹתָא הָוְיָין: תַּרְתֵּי בֵּי רוֹמָאֵי וַחֲדָא דְּבֵי פָרְסָאֵי. דְּבֵי רוֹמָאֵי מַסְּקָן כְּסִיתָא, דְּבֵי פָרְסָאֵי מַסְּקָן מַרְגָּנְיָיתָא, וּמִקַּרְיָיא: פַּרְווֹתָא דְמַשְׁמְהִיג.
Traduction
The Gemara comments: And this coral is so precious that it is exchanged for twice its weight in silver. The Gemara further notes: There are three ports in those places. Two belong to the Romans [Armai], and one belongs to the Persians. In the one belonging to the Romans, they raise up coral, whereas in the one belonging to the Persians, they raise up pearls. And the Persian ports are called royal ports.
Rachi non traduit
פרוותא. פורט''ו בלע''ז ובלשון משנה נמל:
מסקן מרגנייתא. מקרקעית הים על ידי בר אמוראי:
ומקרייא פרוותא דמשמהיג. אותה של פרסיים נקראת נמל של מלוכה:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל שִׁיטָּה וְשִׁיטָּה שֶׁנָּטְלוּ גּוֹיִם מִירוּשָׁלַיִם, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה'', וְאֵין מִדְבָּר אֶלָּא יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''צִיּוֹן מִדְבָּר הָיְתָה וְגוֹ'''.
Traduction
With regard to the aforementioned verse, Rabbi Yoḥanan said: Each and every acacia tree that the gentiles took from Jerusalem will be returned to the city by the Holy One, Blessed be He, as it is stated: ''I will plant in the wilderness the cedar, the acacia tree and myrtle and the oil tree; I will set in the desert cypress, the plane tree and the larch together'' (Isaiah 41:19). And the term wilderness is referring to nothing other than Jerusalem, as it is stated: ''Zion is become a wilderness, Jerusalem a desolation'' (Isaiah 64:9).
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ, דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר. אִיכָּא דְאָמְרִי: כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים — דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר, דְּחַבִּיב.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan also said: Anyone who studies Torah but does not teach it to others is likened to a myrtle in the wilderness. The myrtle has a pleasant fragrance, but there is nobody to enjoy it in the wilderness. There are those who say a different version of this statement: Anyone who studies Torah and teaches it to others in a place where there are no other Torah scholars is likened to a myrtle in the wilderness, which is especially precious and thoroughly enjoyed by those who find it.
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹי לָהֶם לַגּוֹיִם, שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל''. תַּחַת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵירָיו מַאי מְבִיאִין! וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ''וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי''.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan further said: Woe to the nations of the world, as they have no remedy for the sins they committed against the Jewish people, as it is stated: ''For brass I will bring gold, and for iron I will bring silver, and for wood brass, and for stones iron'' (Isaiah 60:17). For all things there is a remedy, as one can always exchange them for an item of equivalent or greater value. However, for Rabbi Akiva and his colleagues, whom the nations put to death, what can one bring to atone for their sin? And with regard to them it is stated: And I will hold them as innocent, but for their blood I will not hold them innocent (see Joel 4:21).
Rachi non traduit
ונקיתי דמים לא נקיתי. אם באתי לנקות את העכו''ם משאר עונות לא אנקם מדמם של ישראל:
וּמֵאַיִן הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת כּוּ' וּמִבֵּית בִּלְתִּין. מַאי בֵּית בִּלְתִּין? אָמַר רַב:
Traduction
§ The mishna states: And from which mountains would they light the torches? From the Mount of Olives to Sartava, and from Sartava to Gerofina, and from Gerofina to Ḥavran, and from Ḥavran to Beit Baltin. And from Beit Baltin they would not light torches in any other pre-established places. The Gemara asks: What is this place called Beit Baltin? Rav said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source